תוכן

ו) ואמנם עתה נשאר חסר לו נה״י, אז הוצרכה בינה להאריך רגליה למטה. (נו״ה) וסוד הארת היסוד שבה, כי גם היא עלמא דדכורא, ואז נעשה לו נה״י. כי זה הנזכר בזוהר, ומבינה נביאים. וז״ס כונן שמים בתבונה, וז״ס ובתבונה יתכונן. ולכן להיות הנה״י משם, ואינן לא מן הת״ת, ולא מן המלכות, ולכן מועילין לשניהן, כי נעשו רגלים לז״א, ומוחין למלכות. ולכן תבין כי או׳׳א מציאות (א׳, והב' למטה, המוחין הנעשים לז״א, והבן. גם דע כי ספירין תתאין של או"א) שהם מחכמה ולמטה, ר״ל כשתסיר כתר דאו״א, ישארו לכל א׳ ט״ס, ומאלו נמשכו ונעשו סוד (ט׳ תיקונים) דיקנא של ז״א, ט׳ תיקונים כפולים מצד או״א.